יומולדת הזדמנות מצוינת למסיבת בנות

כבר חלף שבוע מיום הולדתי ועכשיו התפניתי לכתוב חוויות על סדנת הבנות המוצלחת….

משתתפות הסדנא היו בנות משפחה קרובות, אחותי וגיסותי היקרות, אמא שלי וכמובן חברות קרובות, חלק לא יכלו להגיע אבל מבטיחה להפוך זאת למסורת שתחזור כל שנה, אז תהיינה לכן הזדמנות נוספת… בערב השתתפו כ- 20 בנות.

הערב התחיל בארוחת ערב, כיאה לערב בנות כל אחת רצתה להביא את המתכון הסודי והמופלא שלה, כך שזכינו בארוחה מפנקת של ממש.  כמובן שהשילוב של אוכל טוב, פונץ חם וקבוצת בנות מילא את החלל בקולות צחוק, שטויות והמון אנרגיות טובות.

 

לאחר סיום הארוחה ולפני הקינוח עלינו ביחד לסטודיו שלי שנמצא בקומה השנייה, הבטחתי לבנות היכרות עם העבודה שלי וחוויה חדשה ומהנה המשלבת תרפיה באומנות ויצירה.

נושא הסדנא היה הילדה שבך, המשתתפות נכנסו לחדר חשוך מלא באור נרות וכדורים צבעוניים מאירים. על הרצפה פוזרו מחצלות, פופים וכריות וכל אחת מיקמה את עצמה בצורה הנוחה לה ביותר.

בחדר היתה תחושה חמה, נעימה ומכילה, למרות שחלק מהמשתתפות חששו מהחוויה ומהצורך לשתף, הבטחתי להן שזו חוויה שכל אחת תחווה עם עצמה בעוצמה שונה ותיקח איתה הביתה רק את מה שיתאים לה.

מגוון הגילאים של המשתתפות משלושים (חברותי היקרות) ועד כמעט שבעים (אמא שלי) והאש במרכז שהגיעה ממגש גדול מלא נרות העניקו לסדנא תחושה של מעגל נשים הקיים בתרבויות שונות עוד מהחיים השבטיים הקדומים.

התחלתי את הסדנה בהקראה של דימיון מודרך בו כל אחת מהמשתתפות התכנסה בעצמה והיתה צריכה דרך הרפיה ושחרור להיפגש עם דמות הילדה השוכנת בתוכה. לאחר הדמיון המודרך קיבלה כל משתתפת מתנה, שקית בד ובתוכה מחברת משאלות שבה כתבה כל אחת את מחשבותיה. מי הילדה שפגשה, , בת כמה היתה הילדה, מה היא רוצה להעניק לעצמה כמבוגרת, לאיזה דברים שאהבה בילדות היתה רוצה לחזור.

השלב הבא של הסדנא היה יצירה,  הכנו מחזיקי מפתחות שכל אחת לקחה עימה בסיום כמזכרת לחוויה המרגשת של המפגש עם הילדה שבה.

 

הבנות יוצרות:

 

העבודות:

 

את הסדנה העברתי עם חברתי הטובה ושותפתי לדרך התרפיה והיצירה, לסטודיו אומנותי, מיה גרונר שמאי. אני מודה לך מיה מקרב לב על התמיכה, השותפות והאהבה הגדולה.

בסיום הסדנה כמובן שהתפנינו לקינוחים מפנקים והמשך שיחה ליד שולחן האוכל. תודה לכל המשתתפות, הענקתם לי יומולדת מיוחד וחוויה מהנה להיות מוקפת בכל האוהבות אותי.

בהמשך, בפוסטים נוספים אכתוב על הדרך בה אני מאמינה- שילוב של תרפיה באומנות יחד עם יצירה של אומנות שימושית.

אסיים במשפט שכתוב אצלי בסטודיו:

מאחלת לכולכם שתימצאו את הזמן והכוח ליצור ולחוות רגעים של אושר.

ענבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *