מאז שאני זוכרת את עצמי אני אדם מבולגן, קשה לי להחזיר דברים למקום ותמיד יש משהו דחוף לעשות שיותר חשוב עבורי מלסדר. המצב החמיר כשהתחלתי עם תחביב היצירה (לפני הרבה שנים) תחביב כזה דורש איסוף כפייתי של חומרים והרבה ג'אנק שמתישהו יהפוך ליצירה.

וכך הבית שלי מלא תמיד – באלפי חרוזים, דפים מעוצבים, חותכני עוגיות, מנקבי צורות, חותמות, מפיות צבעוניות, דבקים מכל הסוגים, בדים מדהימים, צבעים אקרילים, צבעים לזכוכית, צבעי משי, צבעי חלונות, עפרונות מכל הסוגים, טושים, חוטי צמר, חוטי תפירה, סרטי בד וסטן, פונפונים, מנקי מקטרות, פימו, דאס, שבלונות, קישוטי בד, פייטים, נצנצים מכל הסוגים…. והרשימה עוד ארוכה.  בקיצור חנות יצירה קטנה ומדהימה שממלאת אותי באושר יומיומי גדול (את גיל בעלי קצת פחות) ומשאירה בבית בלאגן גדול.

המצב הוסיף להחמיר שהתחלתי להעביר חוגים וקייטנות ואז האוספים רק הלכו וגדלו וגדלו. לחומרים השווים נוספו חומרי מיחזור וקופסאות, כל דבר שיכול לשנות צורה ולהגיע יפה יותר לבתים של אחרים.

היכרות עם חנויות השקל, השתיים וחצי שקל והכל בדולר הוסיפה גם היא תרומה נכבדה לבאלגן.

בנוסף נולדו לנו הילדים והביאו לחיינו גם את הבלאגן שלהם. (בובות, בגדים, צעצועים, כדורים, חלקי לגו ופאזל, תכשיטים מפלסטיק ועוד המון אוצרות מטיולים – קונכיה של חילזון, בלוטים ואבן שחייבים לשמור …)

בינתיים עברנו לבית גדול ויפה שהגדיל את הצורך בסידור יומיומי ואצלי את השאלה כיצד אני יכולה גם לסדר כל היום, גם לעבוד, לבשל, לארח, להיות סבלנית לילדים (וגם לחברים שלהם), להיות רעייה ראויה,  להגשים את עצמי מקצועית (לבנות אתר, לסיים את הספר שהתחלתי לפני המון שנים ולהעביר סדנאות וחוגים…) וכמובן לא לשכוח לייצור גם בשביל הנשמה.

אז מתי בדיוק בתוך כל זה נכנס סידור הבלאגן?

לפני מספר חודשים הביאה לי דנה השכנה שלנו דף מודפס עם המשפט הבא:

מיד שילבתי אותו במקום של כבוד על המקרר שלנו:

 כשראיתי את הטכניקה של העברת ציורים ודברים כתובים בעזרת חומר מדיום בבלוג של מקופלת.

ישר נזכרתי ברעיון שהיה לי להעביר את המשפט לדיקט עץ גדול שיתנוסס לו במקום של כבוד בבית ויזכיר לכולם שאני לא חייבת לסדר כל הזמן.

ולפניכם התוצאה:

חומרים:

• דיקט עץ
• צבעי אקריל, או דפים מעוצבים, או טפט.
• דבק MOD PODGE
• משפט אותו רוצים להעביר מצולם במכונת צילום (כתוב בכתב ראי)
• ג'ל מדיום של חברת XTC
• מכחול

אופן ההכנה:

• צובעים את דיקט העץ ומחכים לייבוש או מדביקים את הדפים המעוצבים.
• מורחים שתי שכבות של דבק MOD PODGE  (ניתן גם למרוח שתי שכבות של דבק פלסטיק לבן רגיל) ממתינים לייבוש מלא.
• מורחים על הדף עם הכתוב שכבה דקה של מדיום ג'ל.
• מדביקים את הדף עם הכתוב לדיקט.
• מחכים לייבוש מלא (לפחות שעה, מומלץ אפילו יותר).
• מרטיבים את האצבע במעט מים ומשפשפים את הנייר עד אשר מסירים את כולו ורק המשפט נשאר כתוב.

כאשר עושים בטכניקה זו עבודה גדולה כמו זו בתמונה כדי לחכות לייבוש של יום עד להסרת הנייר. כמו כן יש לקחת בחשבון שחלק מהאותיות מתקלפות מעט. לי זה התאים כי רציתי לתת למשפט מראה מיושן אך ניתן גם למלא את "החורים" שנוצרו באות בעזרת מכחול עם מעט צבע אקריל שתואם לצבע האות.

אז אם להיות כנה באמת ברור שסידרתי וניקיתי את הבית לפני שצילמתי כי אמא טובה או לא  אני עדין מתפדחת שאחרים יראו באמת מה קורה בבית שלי…

שבוע טוב ובאלגן שמח

ענבל עופר