לא הספקתי לעלות את הרעיונות שלי ליצירת קישוטים בתחילת השבוע, ואז הגיע יום הזיכרון וכל העצב והכאב שמתלווה אליו וזה נדחה עוד קצת
עכשיו אחרי הזיקוקים, הריקודים וכשכולם פה כבר ישנים אני יושבת ומסדרת תמונות של שלבי העבודה אז זה
מלאכת יד
יום אחרון לחופש, גשם וערימת גרביים…
מחר יום אחרון לחופשת הפסח, ואני מרגישה שהסוף שלה הגיע בדיוק בזמן
אחרי שכבר התארחנו ואירחנו, ישנו אצל חברים בגליל וגם קאמפינג בחורשה של הקיבוץ, ראינו סרט לילדים, החלקו על רולר בנחל אלכסנדר, ראינו את השקיעה בנמל בקיסריה ובעיקר אכלנו
בית מניאטורות
כמו כל שנה, התקופה של פסח מעוררת בי רצון להפוך ישן לחדש ומוציאה ממני סדרה של עבודות שבהן אני לוקחת חפצים שהיו מיועדים לזריקה ומשנה אותם לחפצים שכייף לקשט איתם את הבית
הפעם בחרתי להפוך קופסאת ברגים ישנה לבית למיניאטורות
כשהייתי
בתים קטנים מקוביות משחק
זוכרים שהבטחתי לפני כמה פוסטים שאני מתכננת להשתעשע לי שוב עם רעיון הבתים הקטנים?
הפעם ממש ממש לא צריך להתאמץ וגם לא לנסר קוביות מעץ כל מי שיש לו ילדים בבית יש לו גם בטוח קוביות קטנות מעץ, כאלה שבונים מהם
ליצנים מקושטים
ליצנים ליצנים
נכון שכבר נמאס קצת מפוסטים לפורים אבל לא יכולתי להישאר אדישה למוצר הזה שמצאתי בחנויות יצירה שונות ליצני מריונטות מעץ למרות שזאת נראית עבודה לילדים התוצאה מקסימה ויכולה להתאים גם כקישוט לבית
ישר קניתי כמות ובכל החוגים שלי ילדים
משלוח מנות- ינשופים
אומרים שבלילה עולים הרעיונות הטובים ביותר אז אולי אני צריכה לשמוח שבזמן האחרון הילדים שלי שוב מעירים אותי כל שעה ככה בין השכמה להשכמה, בין האכלה, לסילוק חלומות רעים עלה לי הרעיון הזה של שימוש בשני דיסקים להכנת סלסלה
בית קטן אהבה גדולה
השבוע חל יום המשפחה כן כן, התאריך שבו פעם היה יום האם,כשישבתי לחשוב על עבודת יצירה מתאימה, עלה בראשי המשפט- "בית קטן אהבה גדולה" עבורי זה משפט עם משמעות רבה שמסמל את המקום בו נולדתי וגדלתי- קיבוץ מגל (הפעם
זרעים של אהבה…
חלף כבר לפחות חודש מהפוסט הקודם, אבל כל מיני עניינים משפחתיים (משמחים חייבת לציין) שמילאו את הימים (והלילות) תפסו את המקום והזמן שבו אני יכולה להשקיע בבלוג שלי
עכשיו אני כאן ומעלה במיוחד בשבילכם רעיון מקסים ומקורי לכבוד ט"ו בשבט
מישהו גזם עץ… אוצר בשבילי לחנוכה…
כמו שאפשר להבין מהכותרת של הפוסט הזה, בטיול ברחבי הקיבוץ נגלה המטמון הזה, (למען האמת לא אני מצאתי את האוצר אלא הורי באחד מטיולי הבוקר שלהם)
בדיוק בזמן, כשבוע לפני שתכננתי להכין עם הילדים בחוגי הסטודיו שלי חנוכיות
אומנם כבר קניתי
